יום שישי, 30 בספטמבר 2022
נשמות הנדחות בלהבות הבהרה
ההודעה מאת אדוננו לואלנטינה פאפניה בסידני, אוסטרליה
בלילה, כרגיל, סבלתי מכאבים רבים ברגלי למען הנשמות הקדושות. אז בא המלאך והביא אותי לגיהנום, למקום מסוים שבו היו בעיקר גברים. מצאתנו עצמנו במבנה שנראה כמו בית, מאוד רעוע וחרב. בתוכו היה שולחן שהראה יותר כמיטה ארוכה, עליה ישבה תיבה אחת ארוכה עם קוביות קרח בה, כמו שאנשים משתמשים בכוסות לשתייה.
התפלאתי לראות את הקרח ואמרתי למלאך: "עולם לא ראיתי קוביות קרח כאלו בגיהנום לפני."
אמר המלאך: "האם יודעת שזה מקום של סבל אינטנסיבי מאוד? החום הצורח הוא כל כך חזק שהנשמות לא יכולות לסבול אותו. הביאתי אותך כאן כדי שתוכל לשקות את צמאונן."
פתאום, אחד הגברים קדם לקדימה ואחרים החלו לעקוב אחריו. במצב של סבל ורגש רב, אמר הגבר: "גברת, תנו לי משהו כדי להרחיק אותי. לא יכול עוד! לא יכול עוד!"
פתאום הופיע בידי כד עם חותם מלא במים מטונפים. ניסיתי לפתוח אותו אבל לא הצלחתי מיידית.
אמרתי: "לא יכולת לתת לך את המים הזה המזוהם. אשלח לכם מים נקיים."
סבלו היה כל כך חמור שגופו כולו רעד. אז הוא פשוט נעלם. שאלתי את המלאך: "איפה הוא הלך?"
המלאך ענה: "הוא לא יכול עוד להמתין. אין לו סבלנות בגלל סבלו העצום."
אז החלו רוחות רבות נוספות להתקרב אלי, גברים ונשים כאחד. עם ידיים פרושות כמו תולעים, הם אמרו: "תנו לנו משהו לקרר אותנו."
הם באו מכור. הגבר שברח כי לא יכול היה עוד לסבול רצה עזרה מיידית.
אפוא לקחתי את הקוביות הקרח ונתתי אותן בידייהם, שכולם ביקשו ממני לעזור להם. כאשר החלתי לעשות זאת, הבחנתי שהקוביות הקרח לא נמסו בידיהן.
הקוביות הקרח מייצגות את תרומותינו שיתקלו ייסוריהם בגלל חטאיהם. אנחנו מתרימים לנפשות הקדושים אל אדוננו, כדי שיוכל לשקות צמאם. אנו עושים זאת על ידי התרת מסות קדושות עבורן. אף ניתן להניח אותן ברגליו של המזבח הקדוש במהלך המסה הקדושה, שיתקלו ייסוריהם, ואדונינו ישקה את צמאם בחסדו. כדי שאדוננו יעשה זאת, אנחנו חייבים לתת לנפשות הקדושות אליו, כך שיוכל ליתן להן חסדו; אחרת, הוא לא יכול לעזור להם, והן לא יכולות לעזור לעצמן.
כשמתרימים אותן לאדוננו, עליך לסמוך בו שהנפשות יזכו לנחמה מיסוריהן האיומים, ואתם ממשיכים להתפלל עבורן.
מבטא צער גדול על הנפשות, אמרתי: "אדוני, אנא רחום על נפשות אלה."
החשבתי איך חיים כאן בארץ בקלות. לא חושבים מה מצפה לנו אם לא נ חי לפי מיצוות אלוהים.
אם נחזור בתשובה, אלוהים רחום.
נשמות אלה היו באות מבניין אחר, וזה המקום שבו הן סובלות את ייסוריהן, טהרתן. עבורם, זה לא משמעו שהם עולים לגן עדן מיד; במקום זאת, הם נלקחים ממקום זה למקום אחר בגהנום. לכן, הן עוד בהגהנום וצריכות תפילות נוספות וקורבנות כי פגעו באדוננו הרבה במהלך חייהן.
סבלם הוא מאוד אימהי ומכאיב. הובאתי לשם כדי לעזור לנשמות אלה, ולכן הצעתי אותן לאדונינו.
מר יישו אמר: "הם אינם שם עוד. היום הם נלקחים ממקום זה אך עדיין נשארים בגהנום. סבלם אינה כה קשה יותר."
תודה לך, מר יישו, על רחמיך אל הנשמות העניות האלה.